ב"ל 72210-06-23

תקציר

השופט דחה את תביעת התובע מכמה טעמים. ראשית, תקופות עבודתה והיקפה בפועל של התובעת לא תאמו את הצהרתה הראשונית. מהראיות עולה כי התובעת עבדה במשרה חלקית בלבד בחלק מהמקומות, בניגוד לטענתה כי עבדה במשרה מלאה. עבודתה של התובעת כסייעת בגן ילדים וכמטפלת בקשישים כללה מטלות ותנועות שונות, שלא בוצעו ברציפות או לאורך תקופה ממושכת. השופטת מצאה כי אין זה סביר שהתובעת ביצעה את אותן פעולות מדי יום, במיוחד בהתחשב בצרכים השונים של הילדים והקשישים להם סייעה. התובעת לא הצליחה לבודד תנועות ספציפיות שגרמו למיקרוטראומה, ועבודתה דרשה פעילויות גופניות מגוונות, כך שלא סביר שהן תרמו לפציעה הנטענת שלה. זאת ועוד, תיאוריה של התובעת את מטלות עבודתה לא תאמו את העדויות שנשמעו בבית המשפט. השופטת ציינה כי לוח הזמנים ותחומי האחריות שלה השתנו עם הזמן והשתנו בהתאם לצרכי המטופלים. מסירותה של התובעת לעבודתה המאומצת הוכרה, אך השופטת הגיעה למסקנה כי היא אינה מהווה בסיס עובדתי למיקרוטראומה. השופטת הדגישה כי כל מקרה הוא ייחודי וסירבה להשוות בין נסיבותיה של התובעת לבין פסקי דין קודמים של עובדי עזר ועובדי משק בית. בסופו של דבר נדחתה התביעה, ולא נפסקו הוצאות בשל אופי ההליך.