ע"ע 55007-02-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט האזורי בבאר שבע. התביעה המקורית הוגשה כנגד המבקש על ידי המשיבים, אשר ביקשו להמציא טופס 106, אותו לא המציא המבקש למרות צו בית משפט. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים, אך בקשתו המאוחרת יותר של המבקש לבטל את פסק הדין נדחתה. לאחר מכן ביקש המבקש ארכת מועד לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שגם הוא נדחה. דחיית הבקשה לתקופת ערעור ממושכת התבססה על מספר גורמים. ראשית, טעותו של המבקש באשר למועד האחרון להגשת ערעור נמצאה כנמנעת ולפיכך לא מדובר בנסיבות מיוחדות. זאת ועוד, התנהלותו של המבקש לאורך המשפט, לרבות איחורו בהמצאת הטפסים והכחשתו את טענות המשיבים, נקבעה כחסרת תום לב. לבסוף, סיכויי הצלחת הערעור הוערכו כנמוכים. המבקש טען כי לבית הדין האזורי אין סמכות לדון בתיק, אך בית הדין הארצי מצא טענה זו חסרת שחר. משכך, נדחתה הבקשה להארכת תקופת הערעור, והמבקש חויב בהוצאות המשיבים.