בג"צ 2592/20

תקציר

בפסק הדין, שעסק בשתי סוגיות מרכזיות בישראל, בחן בית המשפט האם ניתן להטיל על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום פלילי להרכיב ממשלה והאם הסכם קואליציוני בין סיעות הליכוד וכחול לבן נוגד עקרונות משפטיים או מדיניות ציבורית. ההחלטה הייתה דחופה בשל המועד האחרון המתקרב בחוק המחייב הרכבת ממשלה עד 7 במאי 2020, לאחר תקופה של מבוי סתום אלקטורלי וניסיונות רבים שלא צלחו להרכיב ממשלה. העתירות נגד הטלת המשימה על בנימין נתניהו, שהואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, נדחו, מאחר שבית המשפט לא מצא בסיס חוקי להתערב. בפסק הדין הודגש כי הגשת כתב אישום אינה מונעת אוטומטית מחבר כנסת להרכיב ממשלה על פי החוקים הרלוונטיים, המדגישים את עקרון ההפרדה בין סמכות לשיקול דעת. הביקורת השיפוטית בנושאים אלה מרוסנת במיוחד, ומשקפת את מידת שיקול הדעת הגבוהה הנתונה בדרך כלל להחלטות פרלמנטריות. יתר על כן, בית המשפט בחן את ההסכם הקואליציוני, שהציע שינויים חוקתיים משמעותיים והעלה סוגיות משפטיות מהותיות. היא לא מצאה עילה לביטול חלקים כלשהם בהסכם, בעיקר בשל תיקונים, הבהרות והמסגרת המשפטית סביב הפוליטיקה הקואליציונית. למרות ההכרה בהשלכות המשפטיות והדמוקרטיות של ההסכם, לרבות החלשה אפשרית של מעמד האופוזיציה, הדגיש בית המשפט את האיפוק ושמר על חירות פוליטית אלא אם מתגלות הפרות משפטיות ספציפיות. בעקבות זאת נדחו העתירות הן על הרכבת הממשלה והן על ההסכם הקואליציוני, מתוך הכרה בכך שניתן יהיה לטפל בסוגיות נוספות ככל שיתעוררו.