ע"ע 38077-09-15

תקציר

הערעור עוסק בתיק בין סולימאן אלבזאת (העובד) לבין מעסיקו לשעבר, אלומיניום בנייה פרו בע"מ (החברה), בנוגע לזכויות ולפיצויים הכרוכים בסיום החוזה של העובד. החברה ערערה על דחיית תביעתה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לכאורה על ידי העובד, אך בית הדין לערעורים הסכים עם דחיית התביעה שכנגד על ידי בית הדין האזורי, שכן הנזקים הנטענים לא הוכחו. הן החברה והן העובד ערערו על החלטת בית הדין האזורי בנוגע לזכויות העובד בעת פיטורין, כאשר החברה טענה כי העובד פוטר מחמת עילה ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים או הודעה מוקדמת. בתוך כך, טען העובד כי פוטר משום שסירב לחתום על חוזה חדש בו ויתר על זכויותיו. בית הדין לערעורים פסק לטובת העובד, בקובעו כי פיטוריו בשל היעדר הסכמה על חוזה חדש מהווים פיטורים שלא כדין, שכן נעשו בחוסר תום לב. עוד קבע בית הדין כי ערעורו של העובד בעניין חובת החברה בתשלום פיצויי פיטורים ותקופת הודעה מוקדמת היה מוצדק, שכן החברה לא הצליחה להוכיח שהעובד ביצע את המעשים המיוחסים לו. עם זאת, ערעוריו האחרים של העובד, לרבות אלה הנוגעים לתקופת ההעסקה, ההפרשות לקרנות פנסיה ושעות נוספות, נדחו, שכן בית הדין לא מצא עילה להתערב בהחלטות בית הדין האזורי. גם ערעור החברה בעניין פדיון חופשה שנתית נדחה, שכן הוא לא הועלה בשלב מוקדם יותר של ההליך. לבסוף, ערעורו של העובד על הוצאות משפט גבוהות יותר נדחה, כאשר בית המשפט אישר את החלטת בית הדין האזורי בעניין ההוצאות. ככלל, ערעור החברה נדחה, וערעורו של העובד התקבל באופן חלקי. החברה חויבה לשלם לעובד 12,934 שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית, וכן הוצאות משפט בסך 5,000 שקל בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.