ת"פ 312/98

תקציר

הנאשם הפעיל מוסך בסמוך למפעל בבעלות משפחת מיכל. הייתה לה היסטוריה של סכסוכים עם המשפחה, ובעקבות פציעה החל משא ומתן לרכישת המוסך. עם זאת, הנאשם ירה למוות במארק מיכל, ופצע את אורן ורמי מיכל, וכן את אורית צברי. למרות שבית המשפט המחוזי הרשיע אותה ברצח ובאישומים נוספים, בית המשפט העליון הרשיע אותה ברצח לפי סעיף 300א לחוק העונשין, שמשמעותו הפרעה נפשית הפוגעת ביכולתה להימנע מביצוע המעשה. ערכאת הערעור נאלצה לגזור מחדש את דינו של הנאשם. התביעה ביקשה עונש מצטבר של לפחות 30 שנה, ואילו ההגנה ביקשה עונש קל יותר בשל מצבו הרפואי של הנאשם ונסיבותיו. בסופו של דבר גזר עליה בית המשפט 20 שנות מאסר בגין רצח, 10 שנים בגין ניסיון רצח ושנתיים בגין חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכוונה תחילה, מתוכן 5 שנים במצטבר והיתר חופפות. בנוסף, בית המשפט הורה על 3 שנות מאסר על תנאי בגין כל עבירת אלימות עם שחרורה. עונש זה נומק בחומרת העבירות, בפגיעה בקורבנות ובנסיבותיו האישיות של הנאשם. הנתבע היה פטור גם מתשלום פיצויים.