ת"א 58063-02-14

תקציר

פסק דין זה דן בסיווגו של רכב מנועי, ובפרט משאית, לצורך קביעת החזר מס על צריכת סולר, המכונה גם החזר בלו. התובעת, חברת הסעות, ביקשה החזר מס עבור משאית המתפקדת כפולטרנגרר כאשר היא מחוברת לנגרר לא ממונע, בטענה כי יש להתחשב במשקלם של שני כלי הרכב יחד. עם זאת, הנתבעת טענה כי ההחזר מחושב על פי משקל הרכב המנועי בלבד, כאמור בהזמנה הרלוונטית. בית המשפט בחן את צו מס הבלו על הדלק (פטור והשבתה), התשס"ה-2005, המפרט את הדרישות להשבה חלקית של מסי סולר לכלי רכב מסוימים, לרבות כלי רכב מסחריים שמשקלו הכולל הוא 10,000 ק"ג ומעלה. המחלוקת המרכזית נגעה לפרשנות המונח "משקל כולל" והאם היא כוללת את משקלו של נגרר נגרר. בית המשפט מצא כי הצו מתייחס באופן ברור לכלי רכב מנועיים ולא לכלי רכב אחרים, והמונח "רכב מנועי" שימש במכוון כדי להבדיל אותו מנגררים לא ממונעים. זאת ועוד, הפסיקה והשיקולים המעשיים תומכים בעמדת הנתבעת כי יש לבחון בנפרד את משקלם של הרכב המנועי והנגרר. בנוסף, ציין בית המשפט כי תביעת התובעת לסך של 10,526 ₪ בגין מיסים שלא שולמו בשנת 2007 הייתה מפתיעה ולא נטענה דיה, שכן היא לא צוינה במפורש בכתב התביעה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת התובעים והורה להם לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪.