ב"ל 39190-09-17

תקציר

הערר נסוב על החלטת הוועדה בתלונות המערערת על תאונת עבודה שאירעה לפני כ-15 שנה. הוועדה ערכה בדיקה מפורטת של תלונותיו של המערער שכללה הערכות נוירולוגיות ואורתופדיות. בבדיקה הנוירולוגית התגלו חזרת גידים בכל התחנות בגפיים העליונות והתחתונות ועצבים תקינים בשתי הידיים, למרות ירידה קלה בתחושה בגפיים השמאליות. בבדיקה האורתופדית נמצא טווח מלא של תנועות צוואר וטווח תנועה תקין של עמוד השדרה המותני. הוועדה התחשבה גם בתלונותיו האורולוגיות של המערער, אך מצאה ממצאים תקינים במהלך הבדיקה. המערער טען כי הוועדה לא התייחסה לכל המסמכים הרפואיים וכי קיימת סתירה בין קביעות הוועדה הנוכחית לבין החלטות קודמות בעניין נכות הכתף שלו. עם זאת, השופט דחה טענות אלה מאחר שהוועדה אינה נדרשת לעבור על כל מסמך רפואי ומסמך וההחלטה הקודמת התקבלה בהקשר אחר. זאת ועוד, חלק מטענות המערער, כגון שהאורתופד לא בדק אותו, סתרו את דו"ח הוועדה ונדחו. השופט הדגיש כי ממצאיה הקליניים של הוועדה היו מפורטים ויסודיים ואין סתירה בולטת בין הממצאים לבין המסקנה כי למערער לא הייתה נכות לצמיתות. לפיכך, הערעור נדחה, כלומר החלטת הוועדה עמדה בעינה, ולא הייתה התערבות של בית הדין. פסק הדין ניתן ללא צווים באשר להוצאות, ולשני הצדדים הזכות לבקש רשות ערעור על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.