ת"א 12343/00

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב מחלוקת על אחריות לנזק שנגרם כתוצאה מחריגות בנייה מההיתר. התובעים, בני זוג שהזמינו פרויקט בנייה למגורים, טענו כי האדריכלים שתכננו את הפרויקט ופיקחו על הבנייה היו אחראים לחריגות ולנזקים שנגרמו כתוצאה מכך בשל תכנון לקוי והיעדר פיקוח. האדריכלים טענו כי התובעים הם האחראים הבלעדיים לחריגות. מחלוקת נוספת נגעה לתפקידה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בהוצאת ההיתר ובפיקוח על הבנייה, כאשר התובעים טענו לרשלנות מצד הוועדה. בית המשפט מצא את התובעים אחראים בעיקר להפרה ביודעין ובוטה של ההיתר, ולהמשך הבנייה למרות האזהרות. עם זאת, האדריכלים נמצאו אחראים גם לאי ביצוע פיקוח נאות והקפדה על עמידה בהיתר. אחריותם יוחסה לתפקידם כמפקחים ראשיים ולתפקידו של האדריכל המנוח כמפקח הביקורת. הוועדה המקומית לא נשאה באחריות לנזקי התובעים, שכן פעלה במסגרת סמכויותיה החוקיות. באשר לנזקים, פסק בית המשפט לתובעים הוצאות שונות הקשורות להתאמת הבנייה להיתר, וכן פיצויים בגין עוגמת נפש. האדריכלים חויבו לשלם לתובעים 25% מהנזקים שהוכחו, ואילו התביעה נגד הוועדה המקומית נדחתה. בסך הכל יוחסו לתובעים 75% אחריות, ולאדריכלים 25%.