תא"מ 33513-07-18

תקציר

לתובעים ולנתבע, הנמצאים ביחסי קונה-מוכר, הסכם חוזי שאינו שנוי במחלוקת למסירת דירה ביום 31.12.15. התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבע, בטענה כי הנתבע לא מסר את החזקה בדירה שנרכשה במועד הנקוב בהסכם. הנתבעת הודתה באחריות לעיכוב עד ליום 10.05.16 אך טענה כי התובעים אחראים ליתרת האיחור עד ליום 09.06.16 בשל מחדליהם בביצוע התשלומים ואי גביית מפתח הדירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעת לא מסרה הודעה מוקדמת לתובעים בדבר מועד האספקה, שהיה תנאי הכרחי לתשלום האחרון של הרוכשים. הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי מסרה הודעה כאמור, ולפיכך אומצה גרסת התובעים לאירועים. כתוצאה מכך, הנתבעת נמצאה אחראית לכל האיחור ממועד ההתקשרות ועד למועד המסירה בפועל. בית המשפט נדרש לקבוע את דמי השכירות המתאימים לדירה במועד הקובע, שסוכם על 5,000 ₪ לחודש על סמך חוות דעת שמאי שהגישו התובעים, שכן הנתבע לא סיפק חוות דעת שכנגד. הפיצוי בגין האיחור חושב על פי חוק המכר (דירות), המכפיל את דמי השכירות ב-1.5 עבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי. סך הפיצויים שחושב עמד על 39,750 ₪. עוד קבע בית המשפט כי התובעים זכאים לריבית פיגורים בשיעור הקבוע בהסכם, שתתווסף לקרן הפיצויים. בנוסף, נפסקים לתובעים 2,500 ₪ עבור שכר טרחת השמאי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. עורך הדין של התובעים יגיש חישוב של הסכום הכולל שישולם על ידי הנתבע בתוך 14 יום, עם העתק שנמסר ישירות לנתבע. הדיון נקבע ל-19 יום מיום מתן פסק הדין, והמזכירות תעדכן את היומן בהתאם. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 06/05/2021.