ת"א 21545-07-14

תקציר

בית המשפט דחה בקשה לצו מניעה זמני להפסקת הליכי הקצאת קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל. המבקשים, ברכאת דקדוקי ומבואות חרמון השקעות, ביקשו לחייב את מנהל מקרקעי ישראל לחתום על הסכם חליפין בנוגע לשתי חלקות קרקע, בהתבסס על משא ומתן לכאורה והבטחה שלטונית. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשים לא הוכיחו זכות לכאורה לסעד המבוקש. נקבע כי המשא ומתן לא הניב הסכם חליפין מחייב, שכן שני המרכיבים המצטברים של רצינות וודאות לא התקיימו. התנהלות מינהל מקרקעי ישראל לא הייתה קבלת הצעות המבקשים, אלא רק כוונה לנהל משא ומתן. כמו כן, הצעות המבקשים לא היו ברורות ולא אושרו על ידי ועדת העסקאות של מנהל מקרקעי ישראל. בית המשפט הדגיש כי צווי מניעה זמניים נועדו לשמור על הסטטוס קוו עד להכרעה לגופו של עניין. כדי לקבל צו כזה, היה על המבקשים לעמוד בארבעה מבחנים: הוכחת זכות לכאורה, הוכחת הצורך בהתערבות שיפוטית מוקדמת, קביעת פער בנזיקין והיעדר פגמים ביושר. המבקשים נכשלו במבחן הראשון, ולכן בית המשפט לא התעמק בתנאים האחרים. יתר על כן, בית המשפט מצא כי מאזן הנזקים נוטה לטובת רמ"י, שכן מתן צו המניעה יפגע בתכנון הקרקע ויעכב פתרונות דיור. המבקשים חויבו לשלם לרשות מקרקעי ישראל הוצאות משפט בסך 5,000 ₪. פסק הדין מדגיש כי משא ומתן לא תמיד מוביל להסכמים מחייבים, והצדדים נושאים בסיכון של אי השלמתו.