עת"מ 56337-08-22

תקציר

העותרת, שאינה יהודייה, ביקשה לקבל מעמד עולה ואזרחות ישראלית באמצעות נישואיה ליהודי לפי סעיף 4א לחוק השבות. עם זאת, הרשויות הישראליות דחו את בקשתה, בנימוק של היעדר ראיות לקשר נישואין אמיתי. בית המשפט בחן את החלטות הרשויות ומצא אותן מנומקות היטב ומבוססות על ראיות משמעותיות המצביעות על כך שלעותרים לא היה קשר זוגי אמיתי. בית המשפט הסכים עם מסקנת הרשויות כי העותרת ובעלה לא נהנו מפעילות משותפת, מיעטו לבקר זה את זה וחיו חיים נפרדים, דבר המטיל ספק בכנות הקשר הזוגי ביניהם. סתירות בהצהרותיהם ובבחירות אורח החיים שלהם תמכו עוד יותר בממצא זה. העותרת שהתה ברוסיה במשך 13 שנים לאחר שבעלה עלה עלה לישראל, בנימוקים לא משכנעים להיעדרותה הממושכת. בנוסף, היא עברה השתלת כליה מבלי ליידע את בעלה מראש, והוא לא ביקר אותה זמן קצר לאחר הניתוח. בית המשפט קבע כי תכליתו העיקרית של סעיף 4א היא להקל על עלייתן של משפחות מעורבות ולקיים חיי משפחה משותפים, דבר שלא ניכר בעניינם של העותרים. משכך, דחה בית המשפט את העתירה והתיר לעותרת לעזוב את ישראל עד ליום 1.9.2024, אלא אם תשיג אשרה לשהייה ארוכה יותר. פסק הדין ניתן ללא נוכחות הצדדים, ולא נפסקו הוצאות.