בר"ע 49474-12-21

תקציר

בבואו לדון בבקשה למתן רשות ערעור, דחה בית המשפט את הבקשה מבלי להיזקק לתשובת המשיב. ההחלטה סובבת סביב שיקול דעת פרוצדורלי, ובפרט צירוף צדדים לתיק, אשר בדרך כלל אינו נתון להתערבות ערעורית אלא בנסיבות חריגות. בית המשפט הדגיש מקרים תקדימיים בהם הצטרפות נתבעים בניגוד לרצונו של התובע נחשבת ככפייה, וציין כי אין לכפות על תובע להתדיין נגד מי שהוא בוחר שלא לתבוע. במקרה הספציפי הזה תבע המשיב את המבקשת, בטענה שהיא מעסיקה שלו מכוח פעילותה הקשורה להיתרי העסקה. למרות שהמבקשת טענה כי הקבלן ולא היא הוא המעסיק, בית הדין טען כי המשיבה לקחה על עצמה את הסיכון לפיטורים בכך שלא כללה את הקבלן בתביעה. טענת המבקש כי הקבלן חיוני לראיות עובדתיות אינה מספיקה כדי לצרף אותו כבעל דין; מידע חיוני של צד שלישי אינו מצדיק פעולה כזו. בית הדין הדגיש כי קביעת יחסי העבודה יכולה להתנהל ביעילות ללא הקבלן, שכן נוכחותו אינה הכרחית לסיום הסוגיות הכרוכות בכך. כתוצאה מכך, המקרה לא עמד בקריטריונים לתרחיש חריג המחייב תוספת כפויה של נאשם. לפיכך, בית המשפט דחה את בקשת הערעור, תוך שמירה על טוהר המידות הפרוצדורלי, ולא הוציא צו להוצאות מאחר שלא התבקשה מענה.