ע"א 1062/20

תקציר

פסק הדין שניתן ב-11 בנובמבר 2021 מתייחס למורכבות של חסימת צווים ומדגיש את הצורך בשיקול דעת שיפוטי ובהקפדה על עקרונות משפטיים הנוגעים לזכות הגישה לערכאות. פסק הדין מבהיר כי צו חסימה "קלאסי" – מניעת הגשת מסמכים על ידי בעלי דין במזכירות בתי המשפט – אינו יכול להינתן בדרך כלל ללא הרשאה חוקית מפורשת, שכן הוא יפגע קשות בזכות הגישה לבית המשפט. פסק הדין מכיר בחריג להליכים שהסתיימו, כאשר הגשות נוספות משקפות אך ורק סירוב לקבל סגירה. במקרים כאלה, צווי חסימה אינם פוגעים בזכויות הגישה לבית המשפט באופן כה קריטי והם נחוצים לשמירה על יעילות בית המשפט. צורה אחרת של צו, "צו המניעה האישי", מודגשת בשל השפעתה המינימלית על הגישה לבית המשפט. צו מניעה זה אינו מופנה כלפי המזכירות אלא כלפי בעל הדין המטריד, ומאפשר לבית המשפט להכשיר הפרות בהליכי ביזיון בית המשפט. ההליך כרוך בייזום הליך נפרד בבית המשפט המחוזי לבקשת צווי מניעה כאלה, תוך התמקדות במידתיות וביעילות. פסק הדין מבטל את האפקטיביות של חסימת צווים המכוונים כלפי המזכירות, מה שעלול לגרום ל"מירוץ עכברים" בעייתי של ערעורים על החלטות המזכירות. במקום זאת, היא מעדיפה צווי מניעה אישיים שכן הם מטילים אחריות על בעל הדין ומציעים מסלול מובנה לסנקציות נגד הפרות. פסק הדין מבהיר כי צו החסימה המדובר הוא צו מניעה אישי החל מיום 1.1.2027, האוסר על משיבים אלה להגיש הליכים חדשים המערערים על החלטות פשרה או נוגעים לתיקים סגורים. עם זאת, הם שומרים על הזכות להליכי ערעור סטנדרטיים. בית המשפט מביע תקווה כי המשיבים יחדלו מהתדיינות משפטית מיותרת וימלאו אחר הצו, ובכך ימנעו את הצורך בסנקציות נוספות. פסק הדין, שניתן ב-31 במאי 2022, מדגיש גישה מאוזנת למניעת הטרדה בבית המשפט תוך שמירה על זכויות יסוד לגישה חוקית.