ע"א 1100/03

תקציר

פסק הדין נשוא הערעור מתייחס לנפגע תאונת דרכים שתבע בגין נזקי גוף. תביעת הנזיקין של המשיב התקבלה על ידי בית משפט השלום בבאר שבע בפסק דין שניתן על ידי השופט ואגו. המבטחת המערערת ערערה על ההחלטה מכמה טעמים: ראשית, כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי פריצת הדיסק של המשיב קשורה סיבתית לתאונה. ערכאת הערעור החליטה כי קביעתו של בית משפט קמא, המבוססת על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט, צריכה לעמוד. שנית, טען המערער כי יש להפחית את הנכות הרפואית שנקבעה למשיב, בהינתן ראיות הכוללות סרטון מעקב והיסטוריה רפואית של המשיב. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי החלטת בית משפט קמא לקבוע את הנכות הרפואית בשיעור של 10% צריכה להותיר על כנה, כפי שהתבססה על עדות המומחה, וכי גם סך הפיצויים שנפסקו על ידי בית משפט קמא בגין כאב וסבל צריכים להישאר על כנם. שלישית, המערער ביקש להפחית את שיעור הנכות התפקודית, בשל סתירות בין עדותו של המשיב לבין סרטון מעקב שלו מבצע עבודה פיזית קשה. בית המשפט החליט כי קביעתו של בית משפט קמא בדבר שיעור נכות תפקודית בשיעור של 7.5% צריכה לעמוד, תוך התחשבות במקצועו ובצרכיו הפיזיים של המשיב. עוד טען המערער כי יש להפחית את הפיצוי בשל עברו של המשיב – חוסר יציבותו, עבריינות ואלכוהוליזם – וכי בית המשפט העריך יתר על המידה את כושר השתכרותו. ערכאת הערעור פסקה לטובת קביעתו של בית משפט קמא בדבר כושר ההשתכרות המלא של המשיב, בקובעו כי הכנסה ממקור בלתי חוקי נחשבת במקרים אלה ל"הכנסה". לבסוף, ביקשה המערערת הפחתה בהפסדי שכר עתידיים, דבר שבית המשפט דחה בהסכמתו עם שיקולי בית משפט קמא. השופט י' תימור הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור ואימץ את קביעותיו של בית משפט קמא.