ע"מ 1055/06

תקציר

פסק הדין סובב סביב סכסוכים כספיים מתמשכים של בני זוג נשואים. האישה תבעה מזונות וחלק מרכושו של הבעל, דהיינו דירה. במקביל הגיש הבעל תביעת גירושין, שנדחתה. בית המשפט המקורי פסק לטובת הבעל בנוגע לסכסוך הרכושי, והורה לו לשלם 1000 ₪ לחודש כמזונות. שני הצדדים ערערו. ערכאת הערעור קיבלה חלקית את הערעור. באשר למזונות, בית המשפט חזר והדגיש כי בדרך כלל הוא אינו מתערב בהחלטות בשיקול דעת בנושא מזונות. מחלתו ואבטלהו של המערער לאחר מכן צוינו כמצדיקות בקשה עתידית אפשרית להגדלת דמי המזונות. בסכסוך הרכושי התערב בית המשפט ופסק לטובת המערערת. בית המשפט הכיר במאמציהם המשותפים של בני הזוג, בתרומתם ובחייהם לאורך 22 שנים, ולא מצא הוכחות מספיקות לכוונת המשיב להוציא את אשתו מהבעלות בדירה. בית המשפט הדגיש את האופי המשותף של יחסי הנישואין ואת טשטוש התפיסות האינדיבידואליסטיות, במיוחד ביחס לבית המשפחה. בהסתמך על תקדימים משפטיים שונים, הגיע בית המשפט למסקנה כי חזקת השיתוף בנכסים, לרבות הדירה, גוברת במקרה זה. לפיכך חויב המשיב להעניק למערערת מחצית הזכויות בדירה. כן חויב המשיב לשלם למערערת 20,000 ₪ + מע"מ הוצאות, בעוד הערבות של המערערת הוחזרה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 21.11.2006.