תלה"מ 72208-12-18

תקציר

התיק בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב עסק במאבק משמורת על ילד בן 10 שהוריו התגרשו. האם, שעברה לארה"ב, ביקשה אישור להגר עם בנה בעקבות טענות לאלימות פיזית כלפי הילד מצד אביו, שהתגורר בישראל. האב הכחיש את הטענות וטען כי האם מרחיקה ממנו את הבן. השופט, לאחר שבחן את הראיות ושקל את טובת הילד, פסק לטובת האם. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, לא היה קשר בין האב לבן במשך חודשים, והאב סירב לשתף פעולה ביצירת קשר, דבר שהצביע על מידה ניכרת של ניכור הורי. שנית, הילד הביע רצון עז לחיות עם אמו, שאליה הרגיש מחובר רגשית, ודיווח על תחושת בדידות ופחד בבית אביו. הערכות בריאות הנפש של הילד תמכו בטענותיו. שלישית, האם הפגינה מסירות ונכונות להבטיח את טובת הילד, בניגוד לאב, שלא שיתף פעולה עם הרשויות וההמלצות הטיפוליות. השופט הגיע למסקנה כי הגירה לארצות הברית עם אמו תשרת את טובתו של הילד בצורה הטובה ביותר, תעניק לאם משמורת ותאפשר לילד לעבור דירה. האב זכה לביקורים מפוקחים שלוש פעמים בשנה, והאם נדרשה לאפשר לילד טיפול רגשי וקשר עם אביו. השופט גם הורה לאב לכסות את הוצאות האם במהלך ההתדיינות והדגיש את חשיבות הקשר של הילד עם משפחתו המורחבת בישראל. פסק הדין הדגיש את טובת הילד ואת הצורך לעצב עבורו את התוצאה הטובה ביותר, למרות הנסיבות הקשות.