חדל"פ 26207-03-22

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף: ביטול הליכי חדלות פירעון עקב אי-שיתוף פעולה וניצול לרעה של ההליך **בית המשפט:** בית משפט השלום בבאר שבע **תיק:** חדל"פ 26207-03-22 אבו עראר נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' **שופט:** ירון גולן **מבוא:** פסק דין זה עוסק בבקשת הנאמנת לביטול צו פתיחת הליכים בעניינו של החייב (להלן: "היחיד"). הבקשה הוגשה לאור התנהלותו של היחיד לאורך ההליך, אשר כללה אי-הגשת דוחות כספיים, אי-שיתוף פעולה עם הנאמנת, וכן טענותיו בנוגע לנכס מקרקעין הרשום על שמו. **עובדות רלוונטיות:** 1. **פתיחת הליכים ותשלום חודשי:** צו פתיחת הליכים ניתן ביום 12.6.22, והיחיד חויב בתשלום חודשי של 150 ₪. 2. **המלצת הממונה לביטול:** בחוות דעת מיום 3.8.23, הממונה המליץ על ביטול הצו. זאת, בין היתר, בשל אי-הגשת דוחות דו-חודשיים, אי-הגשת מסמכים נדרשים, אי-התייצבות לבירורים, וכן בשל העובדה שמצבת הנשייה אינה חלוטה (13 תביעות חוב בסך 1,160,072 ₪, ללא אישורי מסירה לחלק מהנושים). 3. **הנכס המקרקעין:** בדיקת מסמכים העלתה כי היחיד רשום כבעלים של קרקע (גוש 91192 חלקה 77/2). הממונה המליץ על ביטול ההליך בכפוף למימוש הנכס. 4. **טענות היחיד לגבי הנכס:** במהלך בירור, היחיד טען כי הזכויות בנכס שייכות בפועל לאחיו, וכי הדבר מוסדר בחוזה משפחתי. הוא התבקש להמציא את החוזה, אך לא עשה כן. 5. **חוסר שיתוף פעולה מתמשך:** היחיד המשיך באי-שיתוף פעולה עם הנאמנת, גם לאחר שהתברר לו כי יש לבחון את מצבו הכלכלי ואת הנכס. 6. **פעולות הנאמנת:** הנאמנת פעלה לקבלת מידע בנוגע לנכס, נתקלה בקשיים, אך לבסוף הצליחה להבטיח שזכויות היחיד בנכס לא יימכרו אלא במסגרת ההליך. בקשותיה למינוי שמאי נדחו בשל מחסור כספים בקופת הנשייה. 7. **בקשת הנאמנת לביטול:** ביום 19.8.24, הנאמנת הגישה בקשה לביטול ההליך, בנימוק של ניצול לרעה, בשל אי-קיום חובותיו, אי-שיתוף פעולה, אי-הגשת דוחות, ואי-מיצוי כושר השתכרותו. היא אף ביקשה להתנות הגשת בקשה חדשה בתקופת צינון של שנתיים וחצי. 8. **תגובת היחיד:** היחיד טען כי עומד בצו התשלומים (למעט 2 תשלומים שלא שולמו), השלים דוחות חסרים, והסביר את הקושי בצירוף קבלות בשל מגורים בנגב. בנוגע לנכס, חזר על טענתו כי אינו בעליו בפועל, שהזכויות נרשמו על שמו במטרה להעבירן לאחיו, אך עקב נסיבות שונות לא עשה כן, ואף אחיו מימן את עלויות הבנייה. 9. **הבהרות נוספות מצד בית המשפט:** בית המשפט הורה ליחיד להבהיר את עמדתו לגבי זכויותיו בנכס, והזכיר לו כי לא חולק על רישומו כבעלים, וכי טענותיו לגבי מימון הבנייה נטענו ללא אסמכתא. הוצע ליחיד לבוא בדברים עם הנאמנת להסדר. 10. **התנגדות היחיד לפדיון הזכויות:** היחיד אישר כי הוא רשום כבעלים, אך טען כי בפועל הנכס אינו שלו. הוא לא יכול היה להציג אסמכתאות למימון הבנייה על ידי אחיו, אך ביקש שהות לניהול משא ומתן לפדיון זכויות. לאחר שהות נוספת, היחיד הודיע כי אינו מעוניין לפדות את זכויותיו בנכס. 11. **המלצה מעודכנת לביטול:** הנאמנת הגישה המלצה מעודכנת לביטול ההליך, תוך הדגשת התנהלותו הלוקה של היחיד במשך למעלה משנתיים, חוסר שיתוף הפעולה, והעובדה שאינו מוכן לפדות את זכויותיו בנכס הרשום על שמו, כפי שנדרש. **המסגרת החוקית והפסיקה הרלוונטית:** * **סעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018:** קובע כי בית המשפט רשאי לבטל צו פתיחת הליכים אם היחיד הפר תנאי מתנאי הצו או נכח באחד התנאים המנויים בסעיף 163(ג)(1) לחוק, באופן שפגע באופן מהותי בניהול התקין של ההליך. * **סעיף 163(ג)(1) לחוק:** מפרט נסיבות לביטול, כגון: (א) התנהגות בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפרת הגבלות שהוטלו על היחיד באופן שפגע בהליך. * **פסיקה בנוגע לניצול לרעה ואי-שיתוף פעולה:** (כפי שמובאת בסעיפים 16 ו-17 לפסק הדין) - המדגישה כי אי-שיתוף פעולה, אי-הגשת דוחות, והתנהלות שאינה תקינה, מהווים בסיס לביטול ההליך ומונעים ניצול לרעה של הליכי חדלות פירעון. * **סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969:** קובע כי רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים מהווה ראיה חותכת לתכנו. נטל הוכחת סתירת הרישום הוא כבד. * **הלכת "אלקצאצי" והלכת "שייח יוסף מנאר":** קובעות מניעה להגשת בקשה חדשה לצו פתיחת הליכים בטרם חלף פרק זמן משמעותי (שנה עד שנתיים וחצי), בהתאם לנסיבות. **ניתוח משפטי והחלטה:** 1. **התקיימות תנאי הביטול:** בית המשפט השתכנע כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 183(א) לחוק. התנהלותו של היחיד, כפי שתוארה בהרחבה, לרבות אי-הגשת דוחות כספיים ואי-שיתוף פעולה לאורך זמן, פוגעת ביכולת לנהל את ההליך. בית המשפט קבע כי התנהלות זו עולה כדי חוסר תום לב וניצול לרעה של ההליך. 2. **הזדמנויות שניתנו ליחיד:** היחיד קיבל מספר הזדמנויות לתקן את מחדליו, אך לא ניצל אותן. הצהרתו כי אינו מעוניין לפדות את זכויותיו בנכס, למרות רישומו כבעלים, אף מחזקת את המסקנה בדבר ניצול ההליך לרעה. 3. **התייחסות לטענות לגבי הנכס:** בית המשפט דחה את טענות היחיד לגבי היעדר זכויותיו בנכס. נקבע כי הנטל להוכיח סתירת הרישום הוא כבד, והיחיד לא עמד בו, שכן לא צורפו אסמכתאות או תצהיר מאחיו. כמו כן, הוסבר כי חתימת היחיד על חוזה פיתוח מול רשות מקרקעי ישראל מחזקת את היותו הבעלים. 4. **השלכות ההתנהלות:** בית המשפט קבע כי התנהלות היחיד, המהווה חוסר תום לב, מצדיקה את ביטול ההליך, שכן הוא נהנה מהגנות ההליך אך אינו עומד בחובותיו. 5. **קביעת תקופת הצינון:** בהתאם להלכות הפסיקה, בית המשפט קבע כי לאור התנהלותו החמורה של היחיד, תקופת הצינון להגשת בקשה חדשה לצו פתיחת הליכים לא תפחת משנתיים. 6. **שחרור הגבלות:** צו עיכוב יציאה מהארץ והגבלות נוספות יבוטלו בתוך 60 יום, על מנת לאפשר לנושים לפעול בהליכי הוצאה לפועל פרטניים. 7. **הוצאות:** תשלום הוצאות ושכר טרחת הנאמנת יבוצע מקופת הנשייה, ככל שנותרו בה כספים. **חידושים משפטיים/דגשים:** * **יישום עקבי של סעיף 183(א) לחוק:** בית המשפט מדגים הלכה למעשה את יישומו של הסעיף, המאפשר ביטול הליך חדלות פירעון במקרים של הפרת חובות יסודיות מצד החייב. * **הדגשת חובת שיתוף פעולה:** פסק הדין מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה של החייב עם הגורמים המטפלים בהליך (נאמן, ממונה) ואת הסנקציות הכרוכות באי-שיתוף פעולה. * **מעמדו של רישום זכויות מקרקעין:** פסק הדין מחזק את מעמדו של הרישום כראיה חותכת, ומדגיש את הנטל הכבד המוטל על מי שטוען כנגד תוקפו. * **חיבור בין התנהלות החייב למימוש נכסים:** פסק הדין ממחיש כי אי-נכונותו של החייב לפדות נכס הרשום על שמו, כאשר ישנה חובת חלוטה לפרוע חובות, מהווה אינדיקציה חזקה לניצול לרעה של ההליך. * **קביעת תקופת צינון ממושכת:** קביעת תקופת צינון של שנתיים, כאן, מעידה על החומרה שבית המשפט מייחס להתנהלות החייב, והיא מהווה תמרור אזהרה לחייבים אחרים. **סיכום:** פסק דין זה מהווה דוגמה ליישום עקבי של הוראות חוק חדלות הפירעון והפסיקה. הוא מדגיש כי הליכי חדלות פירעון אינם "מסלול עוקף" לחובות, אלא הליך שיקום הדורש מהחייב התנהלות תקינה, שיתוף פעולה, ומילוי חובותיו. במקרה זה, התנהלותו של היחיד, ובפרט אי-שיתוף הפעולה המתמשך וההתעלמות מחובותיו, הובילו לביטול ההליך, תוך קביעת מגבלות משמעותיות על יכולתו לפתוח בהליך חדש בעתיד.