תפ"ח 52144-03-20

תקציר

הנאשמת, מאי-בת מסארווה, הורשעה ביצירת קשר עם סוכן זר ובמסירת מידע לאויב, דהיינו פעיל חזבאללה בשם עלי, במשך תקופה של כשנה וחצי. המידע שמסרה כלל צילומים של כלי רכב צבאיים, מערכות גדר, נקודות תצפית ומקומות רגישים כמו מערכת כיפת ברזל ומעבר ארז. היא גם שידרה בזמן אמת צילומים של בית החולים רמב"ם בעקבות תקרית צבאית שבה היה מעורב חיזבאללה. כתב האישום המתוקן פירט את פעולותיה השונות לבקשתו של עלי, אותן ביצעה באופן פעיל, לעיתים קרובות נסיעות למקומות ספציפיים. מסארווה, אזרחית ישראלית, ניצלה לרעה את חופש התנועה שמעמדה הקנה לה והפכה את מעשיה לעבירה ביטחונית חמורה. תסקיר שירות המבחן בעניינה הצביע על אחריותה החלקית, על ניסיון להימנע מחשיפה, ועל חוסר מודעות לסיכון שבהתנהלותה. דודה של הנאשמת וחברתה העידו על אופייה הטוב ועל הקשיים שעמם התמודדה במעצר. הפרקליטות טענה לעונש חמור, תוך שימת דגש על הפגיעה בביטחון המדינה ובשלום הציבור. הם ביקשו לגזור עליה עונש של 3 עד 5 שנות מאסר, תוך שימת דגש על תפקידה הפעיל של הנאשמת ומשך פעילותה. ההגנה, לעומת זאת, הדגישה את כתב האישום המתוקן, שהעמיד את הנאשם בדרגה הנמוכה ביותר של חומרת העבירה, והדגישה את הערך הזניח של המידע שנמסר. הם עתרו לעונש של 12 עד 30 חודשים. בית המשפט קבע כי טווח הענישה המתאים הוא 2.5 עד 5 שנות מאסר. בהתחשב בנסיבות המקרה ובנסיבותיה האישיות של הנאשמת, לרבות גילה, היעדר עבר פלילי וקשיי המעצר, גזר עליה בית המשפט 30 חודשי מאסר בפועל, החל מחודש מרץ 2020, ו-12 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט גם המליץ לשב"ס להתייחס לקשיי המעצר של הנאשם. גזר דין זה הוטל במסגרת ההקשר של פסקי דין קודמים במקרים דומים.