ע"א 709/80

תקציר

במחלוקת משפטית הנוגעת לפיצויים בתביעת נזיקין, הוטל על בית המשפט העליון להתייחס למספר סוגיות מרכזיות הנובעות מפסק דינו הראשוני של בית המשפט המחוזי. למשיב, שנפגע בתאונת דרכים ששני הצדדים הסכימו עליה בערבות הדדית, נפסקו פיצויים לכיסוי הפסדים שונים, לרבות השתכרות עתידית. השאלה המשפטית העיקרית נסובה סביב אופן חישוב הניכויים הקשורים לתשלומי ביטוח לאומי מהפיצויים המגיעים למשיב. אמנם לא הייתה מחלוקת כי יש לנכות את תשלומי הביטוח הלאומי, אך בית המשפט העליון הבהיר כי ניכויים אלה חייבים לשקף את השווי הריאלי המשוער, ולא רק את ערכם הנקוב, בהתאם לעקרונות הפיצוי המחזירים את מצבו של הנפגע קרוב ככל האפשר למצבו לפני האירוע. בנוסף, נבחנה השאלה האם העלאות שכר עתידיות פוטנציאליות צריכות להשפיע על חישובי הפיצויים. בית הדין קבע כי טענות בדבר תוספות שכר פוטנציאליות טעונות הוכחות מבוססות, שלא ניתן לדון בהן. יתר על כן, בית המשפט אישר את הרעיון כי תשלומי ביטוח לאומי מפחיתים את הפיצוי ללא קשר לסוג הנזק, ובכך אישר את יחסי הגומלין המורכבים של זכויות תחלוף לפי חוק הביטוח הלאומי. בסופו של דבר, בעוד הערעור בעניין שערוך תשלומי הביטוח התקבל, נדחו תביעות אחרות בנוגע לפירוט הנזקים, כאשר כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.