ע"פ 2/99

תקציר

מדינת ישראל ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שזיכה מספר נאשמים מעבירה על סעיפים 9א(א) ו-26ג לחוק שעות עבודה ומנוחה. הנאשמים, ובהם קיבוץ צרעה, אגודה חקלאית שיתופית המפעילה שתי חנויות, וכמה מחבריה היהודים, הואשמו בהפעלת החנויות ביום המנוחה השבועית, האסור על פי סעיפי החוק הנ"ל. בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשמים מהטעם שכתב האישום לא הצליח לבסס לכאורה אשמה, בפרט בכל הנוגע לדתה של האגודה השיתופית ותחולת החוק על החברים. המדינה טוענת כי האגודה השיתופית וחבריה מחויבים לסעיף 9א(א), האוסר על מסחר ביום המנוחה השבועית, וכי דתה של האגודה אינה רלוונטית. בנוסף, טוענת המדינה כי יש להטיל על החברים, כאורגנים של החברה, אחריות פלילית למעשי החברה. מנגד, הנתבעים טוענים כי סעיף 9א(א) אינו חל עליהם, וכי יש לפרש לטובתם את ההוראה הספציפית לאגודות שיתופיות בסעיף 9א(ב), שאינה מזכירה מסחר. בית המשפט העליון, בפסק דין שנכתב על ידי השופט עמירם רבינוביץ', מקבל את טענות המדינה וקובע כי סעיף 9א(א) חל הן על האגודה השיתופית והן על חבריה. בית המשפט מוצא כי כוונת המחוקק העומדת מאחורי הסעיפים הרלוונטיים היא לאסור עבודה ומסחר ביום המנוחה השבועית למגוון רחב של עובדים, לרבות עצמאים וחברי אגודות שיתופיות. כמו כן, נקבע כי אחריותו הפלילית של הקיבוץ נובעת ממעשיהם של חבריו, הנחשבים ל"פעולות" לפי חוק העונשין. העניין מועבר לבית המשפט המחוזי לדיון מלא ולקביעת אשמה. גם נשיא המדינה סטיב אדלר וסגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין מצטרפים לפניית המדינה ומדגישים את חשיבותה של השבת כיום מנוחה ואת התכלית החקיקתית העומדת מאחורי חוק שעות עבודה ומנוחה.