ת"צ 37968-03-15

תקציר

המבקש ביקש לאשר את תביעתו האישית כתובענה ייצוגית בשם כל מי ששילם היטלי ביוב ומים למשיבה בשנים 2013-2015. המבקש טען כי למשיב אין סמכות לגבות היטלים אלה וכי הזכות לכך שייכת למשיב מס' 2. המשיבה הודתה כי גבתה את ההיטלים אך הצהירה כי מאז חדלה מכך, והחזירה את הכספים למשיבה מס' 2, ועל כן הבקשה לתביעה ייצוגית מיותרת. המבקש טען כי הכנת התביעה והבקשה דרשה מאמץ וזמן, וכי הושגה תועלת בכך שהמשיבה לא תגבה עוד את ההיטלים שלא כדין. עם זאת, צוין כי המבקש לא טען שהסכומים ששולמו אינם נכונים או שהוא או חברי הקבוצה זכאים להחזר. השופטת קיבלה את הפסקת מאמצי הגבייה של המשיב כתוצאה מהבקשה, והכירה במאמצי המבקש להשיג זאת, אך גם לקחה בחשבון את העובדה שבקשה מוקדמת הייתה יכולה לחסוך משני הצדדים טרחה. בסופו של דבר הורה השופט לדחות את תביעתו האישית של המבקש, אך המשיב ישלם למבקש 3,000 ₪ שכר טרחה ו-18,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. החלטה זו התקבלה תוך התחשבות בצורך לנקוט משנה זהירות כאשר מדובר בכספי ציבור.