ת"מ 12/01

תקציר

התובעת, שהשתתפה במכרז לאספקת מערכות מטאורולוגיות למשרד הביטחון, הפסידה במכרז ובעקבות זאת הגישה תביעה מנהלית לפיצויי קיום נגד משרד הביטחון. התובעת טענה כי משרד הביטחון הפר את עקרונות דיני המכרזים בבחירת המציע הזוכה ובניהול ההתקשרות החוזית עם המציע הזוכה ומחליפו. התובעת דרשה פיצויי קיום בגין הנזק שנגרם עקב אי הכרזתה של משרד הביטחון עליה כזוכה במכרז. בית המשפט קבע כי יש לדחות את תביעת התובע לפיצויי קיום במלואה. ראשית, יש לדחות את הטענה בדבר שלב המכרז משום שהתובעת לא מיצתה במועד את הליך האכיפה כנגד הזכייה במכרז. התנהלות התובעת לאורך כל הליך המכרז הצביעה על חוסר תום לב הגובל באי תקינות. כמו כן, בית המשפט לא מצא פגם בהחלטת ועדת המכרזים לבחור את המציע הזוכה. שנית, באשר לתקופת ההתקשרות החוזית עם הזוכה הראשון, קבע בית המשפט כי לתובעת לא היה מעמד להתערב בהתקשרות החוזית בין משרד הביטחון לבין המציע הזוכה. מכל מקום, התובעת לא הוכיחה כי עומדת לה הזכות לזכות בפרויקט אם החוזה עם הזוכה הראשוני היה מבוטל, ועל כן תביעתה לפיצויי קיום נעדרת כל בסיס עובדתי או משפטי. שלישית, ביחס לתקופת ההתקשרות החוזית עם החברה החלופית, קבע בית המשפט כי גם אם נפל פגם בהליך החלפת הזוכה הראשון, התובעת לא הוכיחה כי הייתה זכאית לבצע את הפרויקט. בנוסף, יש לדחות גם את תביעתה לפיצויי קיום, משום שלא מיצתה את הליכי האכיפה במועד. גם תביעת התובעת לפיצויי קיום בכל שלבי המכרז וההתקשרות החוזית נדחתה לגופה.