ת"א 29990-07-22

תקציר

פסק הדין דוחה תביעה שהגישו 71 משיבים שהם חוכרי יחידות דיור במלון דירות מנדרין. התביעה ביקשה לעגן זכויות קנייניות מסוג זכות ההנאה בשטחי המעבר והשימוש במלון, הכוללים מעברים, מעליות ולובי הכניסה. תביעה זו מצטרפת לתביעה קודמת של 142 תובעים, שביקשו אף היא לבסס זכויות בעלות באותם אזורים, שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2017, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט העליון בשנת 2018. פסק הדין מתבסס על תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, שעניינה השתק עילה, המונעת מתובעים לפצל עילת תביעה למספר תביעות. בית המשפט קבע כי שתי התביעות התמקדו באותם אזורי מעבר ושימושים ושתיהן התבססו על שטר החכירה המקורי. זאת ועוד, המשיבים יכלו לטעון לזכויות קנייניות מסוג אינטרס ההנאה בתביעה הקודמת, אך לא עשו כן. עוד ציין בית המשפט כי התביעה הנוכחית היא ניסיון לעקוף את פסק הדין הקודם וכי הנסיבות הנזכרות בתביעה הנוכחית, לרבות הפגיעה הנטענת בזכויות החוכרים, קדמו להתדיינות הקודמת. בנוסף, מצא בית המשפט כי שמונה מהתובעים הנוכחיים לא היו חלק מהתביעה הקודמת אלא היו שותפים או מחליפים לתובעים הקודמים, ויש להחיל את עקרון הפעולה המשפטית גם עליהם. עוד קבעו השופטים כי המשיבים לא הוכיחו קיומה של השתק חברה. אשר על כן, תביעת המשיבים נדחית, והם חויבו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לשני המבקשים (הנתבעים). ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 24.5.2023.