ת"א 42075-03-19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהוגשה נגד נתבע שמונה כמומחה על ידי בית המשפט לאמוד את שווי נכסי המקרקעין במסגרת הליך משפטי בין התובע לאשתו דאז בנוגע לפירוק נכסיהם המשותפים. התובע ביקש להגיש תביעה כנגד הנתבע, בטענה לרשלנות בהערכתו, בפרט בכל הנוגע למדידת שטח החנויות. עם זאת, השופט פסק לטובת בקשת הנתבע לדחות את התביעה על הסף, בנימוק של חוסר עילה. ההחלטה התבססה על כך שהתובע לא מיצה את כל ההליכים האפשריים בתובענה המשפטית העיקרית ולא הוכיח רשלנות חמורה או זדון מצד הנתבע. כמו כן, הדגישה השופטת את מעמדם המיוחד של המומחים הממונים על ידי בית המשפט ואת שיקולי המדיניות העומדים מאחורי מתן מידה של הגנה מפני תביעות. טענת התובעת, שבמרכזה רשלנות נטענת בעבודת הנתבעת, לא היוותה מקרה של רשלנות חמורה או זדון. כתוצאה מכך, נעתר השופט לדחייה, והורה לתובע לשאת בשכר טרחת עורך הדין של הנתבע, והתיק נסגר.