ע"פ 11762-12-13

תקציר

המדינה וההגנה ערערו שתיהן על תיק פלילי שכלל ריבוי אישומי הונאה וגניבה נגד יועץ השקעות שהונה לקוחות רבים במשך תקופה ממושכת. שופטי הערעור הסכימו עם המדינה כי שגה בית משפט קמא בקביעת מתחמי הענישה לכל קבוצת עבירות, הנוגעות ללקוחות שונים, ולא הסבירו כראוי כיצד אוחדו תרכובות אלה לכדי עונש כולל של 57 חודשי מאסר. בפרשת ספרא, שבה היו מעורבים הגורמים החמורים ביותר, קבעו השופטים כי יש מקום לעונש של 50 חודשי מאסר לפחות, ועוד חודשיים בגין שיבוש הליכי חקירה. מצבו הנפשי של המערער לא נחשב לגורם מקל, שכן לא נראה כי הוא השפיע על מעשיו. בקבוצה השנייה, שמנתה חמישה לקוחות, העמידו השופטים את העונש על סף האמצע הגבוה של המתחם שנקבע, תוך הדגשת פרשת דרשן בה גנב המערער חסכונות שנועדו לטיפול בבעל חולה הנוטה למות. הקבוצה השלישית, שכללה לקוחות מנוהלים, הוצבה אף היא בסמוך לאמצע המתחם שנקבע, למרות שהמערערת ניצלה משפחה המטפלת בילד חולה. הקבוצה האחרונה, התקשרויות מיוחדות, כללה את פרשת מורטוב, שהשופטים מצאו חמורה ביותר שכן היא כללה לקיחת כספים המיועדים לטיפול בילד נכה. קביעתו של בית משפט קמא כי מצבו הנפשי של המערער לא השפיע על מעשיו במקרה דנן, אושרה אף היא. בהתחשב בכל הקבוצות, החליטו השופטים על עונש מצטבר של 75 חודשים, מתוכם 52 חודשים בפרשת ספרא המורחבת ו-35 חודשים בכל שאר התיקים. הקנס נותר ללא שינוי ברמה של 85 אלף שקל, סכום סמלי בהתחשב בסכומים המשמעותיים הכרוכים בכך. תקופת המאסר הכוללת הופחתה בחודשיים לעומת עונשו של בית משפט קמא. ההחלטה התקבלה על ידי הנשיאה דבורה ברלינר, השופט ג'ורג' ריד והשופטת מרים סוקולוב.