ע"א 6070/13

תקציר

השופטים דחו את הערעור בהתבסס על תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת לערכאת ערעור לדחות ערעור ללא נימוק בהתקיים תנאים מסוימים. הכלל יושם משום שהשופטים הסכימו עם ממצאיו העובדתיים ומסקנותיו המשפטיות של בית המשפט הפרוצדורלי, ומצאו אותם סבירים והגיוניים. בלב התיק עמדה הקביעה כי המערערים לא הוכיחו די הצורך כי המנוח נולד עם מיקרוצפליה, מום מולד. מסקנתו של בית המשפט המחוזי התבססה על הימנעותם של המערערים מלהציג חוות דעת מומחים ממומחים רלוונטיים ועל מדידות לא עקביות של היקף ראשו של המנוח. ללא הוכחת המום המולד, התביעה כולה קרסה, שכן לא ניתן היה לבסס קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק שנגרם. גם טענת המערערים כי נגרם להם נזק ראייתי עקב מעקב לקוי במהלך ההיריון נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי המערערות לא הציגו ראיות מספיקות לתמיכה בטענתן. יתר על כן, השופטים הסכימו עם החלטת בית המשפט המחוזי שלא לכלול בתביעה ראשי נזק מסוימים הקשורים למותו של המנוח. השופט נ' הנדל, השופט א' שהם והשופט י' דנציגר, שכתבו את פסק הדין, הסכימו פה אחד עם ההחלטה לאמץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי במלואו, לדחות את הערעור ולהורות למערערים לשאת בהוצאות הנמוכות יותר של המשיב מס' 2, שנקבע על סך של 10,000 ש"ח.