מ"ת 41990-10-11

תקציר

השופט ר' שפירא מצא די ראיות כדי להשאיר את המשיב, שירה לכאורה במתלונן, במעצר עד תום המשפט. הראיות כוללות את זיהויו של המשיב על ידי המתלונן על סמך מבנה גופו, עיניו וקולו, שאומתו על ידי עדים אחרים. בנוסף, היורה נמלט מהמקום ברכב השייך לאביו של המשיב, ומיקום הטלפון הנייד של המשיב מציב אותו בזירת העבירה. השופט מביא בחשבון גם את מסוכנותו של המשיב לציבור, נוכח המניע האלים שעמד מאחורי הירי, עברו הפלילי הקודם ואופיו החצוף של העבירה. האירוע, שבוצע על רקע קנאה בגרושתו של המשיב, עסק בכך שהיורה ניסה להרוג את המתלוננת במקום ציבורי וסיכן רבים אחרים. נוכח הראיות לכאורה נגד המשיב והסיכון הפוטנציאלי לציבור, השופט סבור כי המשך המעצר הכרחי, ודוחה את הטענות לחלופה. השופט מדגיש כי מדובר באמצעי זמני עד למשפט מלא, ואין בהכרעה כדי לשפוט מראש את אשמתו של המשיב או את הכרעת הדין הסופית.