ת"א 1417/00

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך על בעלות ברכוש בין שני אחים לבין יורשיו החוקיים של אח שלישי, בעקבות הסכם חלוקה ונספחיו, שחילקו את הרכוש בין ארבעת האחים, שירשו אותם מאביהם ודודם. התובעים, שהם יורשיו החוקיים של עבד א-רחים חאג' אחמד (עאבד), טוענים כי עבד ואח נוסף, זוהיר, רכשו מחצית מחלקת אדמה, לרבות בית הוריהם, מהנתבעים – יורשיו החוקיים של פריד מוחמד חאג' אחמד (פריד) ואחיו של פריד, סמיר. עוד הם טוענים כי הנספח, בהיותו הסכם מכר, בוצע ואין לבטלו בשל אי רישום ואי הצהרה לפי חוק מס שבח. מנגד, טוענים הנתבעים כי הנספח הוא חלק בלתי נפרד מהסכם החלוקה, אשר הופר על ידי התובעים ולכן יש לראותו בטל ומבוטל. עוד הם טוענים כי הנספח מעולם לא בוצע וכי השיהוי של התובעים בהגשת התביעה מחליש את עמדתם. בנוסף, סמיר טוען כי ההסכם היה עצמאי ויש לפרשו ככזה. לאחר שמיעת הטענות ובחינת הראיות, בית המשפט פוסק לטובת התובעים. היא קובעת כי הנספח הוא הסכם נפרד מהסכם החלוקה, ובעוד ששני ההסכמים כובדו ובוצעו בדרך כלל, כל הפרה שלהם לא הובילה לביטולם שכן לא ניתנה הודעת ביטול. יתר על כן, בית המשפט קובע כי עבד שילם לפריד את חלקו על פי הנספח, וגם אם לא כך היה, ההסכם עדיין בתוקף עד לביטולו הפורמלי. עוד מציינת השופטת כי את היעדר הרישום וההצהרה לפי חוק מס שבח ניתן לתקן באמצעות רישום מותנה בתשלום המס המגיע לו. לבסוף, בית המשפט מורה כי לפריד אין זכויות בחלקה שבמחלוקת, וכי יורשיו של עאבד – התובעים – הם הבעלים החוקיים, ומורה לרשם המקרקעין לתקן את הרישומים בהתאם. הנתבעים נדרשים לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, והשופט מעודד את הצדדים לחפש אדם מכובד לגישור וליישב את המחלוקות ביניהם בדרכי נועם.