ע"א 7745/09

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק נגד המבקשים לעכב ביצוע חלקי של פסק דין המחייב אותם לפצות את המשיבים בגין נזקי גוף שנגרמו לקטין (המשיב מס' 1) בתאונת דרכים. פסק הדין קבע 100% נכות תפקודית לקטינה ופסק פיצויים לה ולהוריה. המבקשים ערערו על הניכויים הקשורים לקצבאות המוסד לביטוח לאומי, בטענה לטעויות פרוצדורליות ואי התאמות בהערכות הנכות, שכן לא ניתנה להם הזדמנות להתייחס להסתייגויות המשיבים. לאחר תשלום חלק מהפיצויים, ביקשו המבקשים לעכב את תשלום יתרת הפיצויים, בנימוק של סיכויי הצלחה גבוהים בערעור ואתגרי התאוששות פוטנציאליים אם הערעור יתקבל. הם התייחסו לפערים בין דרגת הנכות של 50% הנחשבת לקצבאות המל"ל לבין הקצבאות בפועל, וטענו לניכוי על בסיס סכומי הזכאות המלאים. המשיבים השיבו מנגד, טענו כי הסבירות לערעור נמוכה וטענו כי לא קיימים פערים כאלה. עוד הדגישו כי הפיצויים אינם מופרזים ונועדו בעיקר לנזקיו העתידיים של הקטין. בית המשפט דחה את השהות, תוך שמירה על הכלל כי הגשת ערעור אינה מעכבת מטבעה ביצוע פסק דין. בית המשפט מצא כי המבקשים לא הציגו ראיות קונקרטיות לקושי בביטול תשלומים במידת הצורך, ודחה את טענותיהם הכלליות. בעקבות זאת נדחתה הבקשה והמבקשים חויבו בתשלום נוסף של שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. בית המשפט הדגיש כי תשתית ראייתית חיונית להצדקת עיכוב הביצוע, דבר שהמבקשים לא ביססו די הצורך.