ת"פ 40379/07

תקציר

הנאשם מואשם בהריגת אחיו, וכן במספר סעיפים של תקיפה. הקורבן נמצא מת בדירתו, עם סימנים של פגיעות קשות באיברים פנימיים שנגרמו ממכות. תיק התביעה מבוסס על ראיות נסיבתיות, שכן אין עדי ראייה לפשע. הנאשם טוען כי לא תקף את אחיו, ומציע תיאוריה חלופית לפיה הקורבן הוכה על ידי חברו לשתייה יורי, או תוקף אלמוני אחר. השופט בוחן בקפידה את כל חומר הראיות, לרבות דוחות פורנזיים, עדויות עדים והצהרות הנאשם. הוא מסיק כי טיעוני התביעה משכנעים, ותיאוריות ההגנה אינן סבירות ואינן עולות בקנה אחד עם הראיות. השופט מדגיש את קרבתו הזמנית של הנאשם לקורבן לפני מותו, את דמו של הקורבן שנמצא על מכנסיו של הנאשם ואת אמירותיו המפלילות של הנאשם כלפי אחיו ויורי. יתר על כן, אופי פציעתו של הקורבן ופרק הזמן הקצר מצביעים על כך שלנאשם היה היסוד הנפשי הנדרש להריגה. כתוצאה מכך, השופט מרשיע את הנאשם בהריגה, אך מזכה אותו מאשמת תקיפה, שכן התביעה לא הצליחה לספק ראיות מספיקות לסעיפים אלה.