ת"א 39629-08-11

תקציר

אזרח אמריקאי שרכש מספר דירות מחברת בנייה בישראל, תבע את החברה לאחר שלא השלימה את רכישת שתיים מהדירות כפי שסוכם. הדירות היו אמורות להיות בשני בניינים שונים, כאשר הבניין השני, בניין B, תוכנן לכלול 24 קומות. התובעת שילמה ועברה לגור בדירות בבניין א', אך בניין ב' מעולם לא נבנה. לאחר התכתבות בנוגע לשינויים בהסכם לבניין B, ביטלה חברת הבנייה את ההסכם. לאחר מכן תבע התובע את חברת הבנייה וביקש פסק דין הצהרתי לפיו הסכמי המכר של בניין B תקפים וכי לחברה אין זכות לבטלם. הם גם ביקשו צו מניעה זמני שימנע מהחברה למכור את הדירות המדוברות. חברת הבנייה טענה כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שסירבה לשלם תשלומים נוספים וכי הם כבר מכרו את זכויותיהם בדירות הרלוונטיות לצד שלישי, אזורים. בית המשפט מצא כי אזורים הייתה מודעת להסכמים המקוריים וכי הוספתם כנתבעת הייתה הכרחית לבירור המחלוקת. עוד נמצא כי תיקון כתבי הטענות כך שיכללו את הטענות החדשות וצירופה של אזורים כנתבעת היה סביר בשלב זה של המשפט. יתר על כן, בית המשפט לא ראה כל בעיה בזכותו של התובע לחקור בחקירה נגדית את התצהירים, למרות שהותם בחו"ל, שכן היא רלוונטית לבקשה ולא תגרום לנטל מיותר. הבקשה לתיקון כתבי הטענות נענתה אפוא, והתובע הוזמן לתאם מועד דיון בבקשה למתן צווים זמניים. הוצאות לא נפסקו לתובע, אך התיק נקבע לתזכורת לשני הצדדים ביום 27.3.2012.