סע"ש 14521-06-17

תקציר

התובע הגיש בקשה לפסול את השופט היושב בעניינו, בנימוק של חשש למשוא פנים של השופט. לטענתם, השופט כבר הכריע בתוצאות התיק, פועל לטובת המדינה ומקבל החלטות להניא אותם מעתירתם נגד הוועדה לשירות העירייה. התובע מלין גם על מספר החלטות פרוצדורליות של השופט, לרבות הארכות שניתנו לנתבעים ודחיית בקשתם לזמן את יו"ר ועדת השירות לעדות. הנתבעים טוענים כי הבקשה משוללת כל יסוד ודינה להידחות, תוך הדגשה כי לשופט מומחיות מקצועית לבחון ללא משוא פנים את העניינים שעל הפרק. לטענתם, טענות התובע מבוססות על תחושות סובייקטיביות ואינן מציגות נסיבות אובייקטיביות כלשהן המצדיקות את פסילת השופט. בית המשפט מסכים עם הנתבעים, וקובע כי טענות התובע אינן משכנעות ומנוגדות לתקנות הרלוונטיות. יצוין כי התובע לא העלה את טענת הפסילה בתחילת הדיון או בסמוך לאחר קבלת ההחלטות הפרוצדורליות, אלא בחר לעכב אותה לשלב מאוחר יותר המתאים לו. בית המשפט מדגיש כי החלטות בעניינים פרוצדורליים והבהרות לגבי עמדות משפטיות אינן מצביעות על חשש ממשי למשוא פנים. יתר על כן, התובע לא הביא כל ראיה להטיה ממשית, ויש להתייחס לאי הסכמתו עם החלטות בית המשפט בערוצים הפרוצדורליים המתאימים. הבקשה לפסילת השופט נדחית, והצדדים מתבקשים לעדכן את בית הדין בהחלטת בית הדין הארצי בעניין בקשת רשות הערעור.