סע"ש 13230-07-20

תקציר

התובעת, עובדת משרד עורכי דין, תבעה את מעסיקה על פיטורים שלא כדין לאחר שהוצאה לחל"ת ובסופו של דבר פוטרה במהלך מגפת הקורונה. בית הדין פסק לטובתה וקבע כי היא אכן פוטרה מעבודתה וזכאית לתשלומים שונים על פי דיני העבודה. אלה כללו פיצויי פיטורים על בסיס שכרה האחרון בסך 16,726 שקל, אותם קיבל בית הדין לאחר עיון בתלושי שכרה ובהתחשב בכך שהנתבעת לא המציאה חוזה עבודה בכתב או הודעה מוקדמת על תנאי העבודה. כמו כן נפסקו לה 5,000 שקל בגין העבירה האחרונה, 16,700 שקל בגין היעדר הודעה מוקדמת על פיטורים, ו-30,000 שקל בגין עוגמת נפש שנגרמה לה כתוצאה מהפיטורים. בנוסף, נפסקו לתובע 402 ₪ בגין דמי הבראה שלא שולמו ו-4,968 ₪ בגין פדיון דמי חופשה, אשר על שניהם ערערה הנתבעת אך לא הובאו ראיות מספיקות להפרכת חישובי התובעת. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 1,000 ש"ח ו-15,000 ש"ח, בהתאמה. כל הסכומים היו אמורים לצבור ריבית החל מה-3 במאי 2020. התובעת תבעה תשלומים נוספים בגין הפרשים לכאורה בשכרה ובקרן ביטוח המנהלים, אך בית המשפט מצא כי טענות אלה אינן נתמכות או מוותרות. בסיכומו של דבר, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סכום נכבד כפיצוי בגין הפיטורים שלא כדין.