רע"א 9505/17

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, בהדגישו כי לבתי המשפט הפרוצדורליים שיקול דעת רחב בטיפול בבקשות כגון תיקונים לכתבי טענות בתובענות ייצוגיות, והתערבות בערעורים מוגבלת למקרים חריגים כגון עבירות על החוק או עיוותי דין. במקרה זה, נקבע כי לא התקיימו נסיבות חריגות כאלה. בית המשפט התייחס ל"פרשת אינסלר", והדגיש כי ככלל, יש להחיל גישה ליברלית על בקשות תיקון בשלבים המוקדמים של הליכים ייצוגיים, במיוחד אם התיקון יכול לתרום לפתרון הסכסוך. עם זאת, תיקונים לא צריכים לכלול ראיות שניתן היה למצוא בבדיקת נאותות מראש. בית המשפט המחוזי מצא את הראיון המבוקש נחוץ לבירור מחלוקות עובדתיות מבלי להיות קנטרן, וציין את תרומתו הפוטנציאלית לחקר האמת בתיק. בית המשפט הותיר לעצמו שיקול דעת בהערכת תום הלב בשלב אישור התובענה הייצוגית, וקבע כי השמטת הראיון בבקשה הראשונית אינה גורעת מיסוד התיקון, במיוחד נוכח אופיו המקדמי. יתר על כן, החששות מפני עיכובים פרוצדורליים גברו על התועלת הפוטנציאלית של התיקון. ההחלטה שלא לפסוק הוצאות בשלב זה נחשבה ראויה, שכן החלטות על הוצאות נתונות לשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי, במיוחד בפסקי ביניים. בסופו של דבר נדחתה הבקשה, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪.