ע"א 6534/09

תקציר

המשיבים ביקשו לממש שטר משכנתא חתום על ידי המערערים, בעל ואישה, להבטחת הלוואה בסך 250,000 ₪. המערערים טענו כי חתימותיהם על השטר זויפו וכי הם אינם חייבים למשיבים סכום זה. בית משפט קמא צידד במשיבים, תוך שהוא מסתמך על עדותו של עורך דין שטען כי המערערים חתמו על השטר בנוכחותו. בית המשפט מצא את עדותו של עורך הדין אמינה והעדיף אותה על פני עדויות המערערים. בנוסף, נדחתה הכחשת סכום החוב על ידי המערערים, שכן שטר המשכנתא ציין את הסכום ושימש כהודאה בחוב. עם זאת, התברר כי בעוד שבשטר המכר מוזכרים שעבוד של 7/600 חלקים בחלקה, 3/600 חלקים טרם נרשמו על שם אשת המערערת, פרט שעלה במהלך הדיון. בית המשפט הורה לרשום משכנתא לטובת המשיבים על 4/600 חלקים, ולמנות כונס נכסים שייזום תביעה בשם המערערת נגד אמה להעברת 3/600 החלקים הנותרים. זאת, בהתבסס על ייפוי כוח משנת 1988 שנתנה האם למערער. עוד קבע בית המשפט כי המשיבים זכאים למשכנתא על מניות אלה מרגע רישומן. המערערים ערערו על החלטת בית משפט קמא וטענו כי בית המשפט נעדר סמכות שכן שטר המשכנתא לא היה רשום וכי חתימותיהם זויפו. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, ואישרה את ממצאיו העובדתיים והמהימהיים של בית משפט קמא. היא הסתפקה גם בטיפולו של בית משפט קמא בסוגיית השיפוט וברישום המשכנתא. ערכאת הערעור אישרה את פסק דינו של בית משפט קמא וחייבה את המערערים לשלם למשיבים 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.