סע"ש 14759-10-17

תקציר

התובעת, עובדת ניקיון המועסקת על ידי הנתבעת, תבעה את האחרונה בגין תשלומים שונים שלטענתה לא קיבלה במהלך עבודתה. הנתבע הכחיש את הטענות והציג טענות שכנגד. בית הדין מצא כי טענתה הגורפת של התובעת בדבר אופיים הפיקטיבי של תלושי שכרה לא הוכחה ודחה אותה. לפיכך, נדחתה גם תביעתה לפיצויים על בסיס טענה זו. עם זאת, השופטת קיבלה את תביעת התובע לגמול שעות נוספות והורתה לנתבעת לשלם 2,786 שקל. בית הדין פסק גם לטובת התובעת בנוגע לתביעותיה לפיצויים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי העסקה (1,000 ש"ח), אי הפרשות לקרן פנסיה (5,383 ש"ח), פיצויי פיטורים (11,262 ש"ח), פדיון חופשה (3,011 ש"ח), הפרשי תשלום במקום הפרשות לקרן ההשתלמות (3,566 ש"ח), החזר ניכויים שלא כדין (726 ש"ח), ופיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפיטורים (4,730 שקל). בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪. כל התשלומים היו אמורים להתבצע תוך 30 יום ממועד הצגת פסק הדין, שנמסר שלא בפניו לשני הצדדים.