ת"א 2675-04-18

תקציר

פסק הדין מקבל את בקשת ציריך ביטוח לדחות את ההודעה לצד שלישי, ציריך, על הסף. התביעה מתייחסת לפציעה שנגרמה לתובע במגלשה בפארק מים, מה שהוביל לתביעה נגד הפארק, המדיון והמבטחת שלו. חמידיון הגישה הודעת צד ג' נגד יצרנית המגלשות, Van Egdom B.V. (VE), שהוחלפה מאוחר יותר על ידי ציריך, המבטחת של VE. ציריך טענה כי לבית המשפט אין סמכות שיפוט מכיוון שהמדיניות כוללת סעיף שיפוט בלעדי המגדיר את בתי המשפט ההולנדיים כמקום המשפטי. סעיף ברירת הדין של המדיניות קבע גם כי החוק ההולנדי חל, מה שהופך את התביעה נגד ציריך ללא תקפה. יתר על כן, ציריך טענה כי חמידיון לא הצליחה לבסס עילת תביעה תקפה נגד VE או ציריך. בית המשפט הסכים עם טענותיה של ציריך, והדגיש כי סעיף השיפוט הברור והמפורש הגדיר את בתי המשפט באמסטרדם או רוטרדם כמקומות הבלעדיים. פסק הדין הדגיש את חשיבות הוודאות המשפטית והחופש החוזי, והפך את בתי המשפט ההולנדיים לפורום המתאים. בנוסף, בית המשפט מצא כי חמידיון לא הגישה תביעה ראויה לשבח כנגד VE, ומשכך, ציריך, כמבטחת, נגררה שלא לצורך לתביעה. פסק הדין הורה על מחיקת הודעת הצד השלישי נגד ציריך ופסק להם הוצאות בסך 10,000 שקל מהמידיון.