המ"ש 539-08-23

תקציר

הנאשמים ביקשו זמן נוסף להגיב לדו"ח מהירות שקיבלו ביום 22.6.21, תקנה 54(א), שלטענתם שילמו בשוגג במסגרת הסדר חוב גדול יותר במסגרת הליכי גבייה. לטענתם, הם לא הבינו עד הסוף את ההשלכות של תשלום הקנס ולא קיבלו את הדו"ח. עם זאת, השופט קבע כי הנתבעים לא סיפקו הצדקה מספקת להארכת המועד, והדגישו כי הם לא ניסו לברר את נסיבות מסירת הדו"ח או לפנות לסניף הדואר כדי לתמוך בטענותיהם. בנוסף, חל שיהוי משמעותי של כמעט שנתיים בין תשלום הקנס לבין הגשת הבקשה, שהשופט ראה בו בלתי סביר. עוד ציינה השופטת כי טענות בדבר נזק פוטנציאלי עקב צבירת נקודות ואמצעים מתקנים מצד משרד הרישוי אינן עילה מספקת לקבלת הבקשה. בהיעדר נימוקים משכנעים, החליטה השופטת לדחות את הבקשה ללא דיון נוסף, מתוך סברה שהנאשם לא עמד בקריטריונים הנדרשים להארכה.