עמ"נ 29523-11-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור בנימוק שהוגש באיחור וללא הארכת מועד. המערערת בחרה בעבר ללכת בדרך של שומה מכרעת, שמשמעותה הודאה בחוב היטל השבחה. זאת ועוד, מצאה הוועדה כי המערערת אינה זכאית לפטור מההיטל כנדרש בסעיף 19 לחוק התכנון והבניה, שכן ארבע שנות המגורים לא התקיימו. לפיכך, הערעור על עקרון חיוב ההיטל, כמו גם על הסכום הנגבה, לא יתקבל. עם זאת, בשל השיהוי של ארבע שנים בקבלת החלטה שלא באשמת המערערת, יופחתו תשלומי הריבית העונשית לתקופה זו. זה חל רק על הריבית ולא על רכיב ההצמדה. הערעור נדחה, ולא יינתן צו להוצאות.