תמ"ש 2317-01-19

תקציר

השופט החליט לדחות את בקשת המבקש לפסול את המומחה שמונה על ידי בית המשפט. ההחלטה מתבססת על כך שפסילת מומחה בהליך משפטי היא צעד חריג, והמבקש לא הוכיח כל התנהלות מצד המומחה שתצדיק צעד כזה. השופט הדגיש כי גם המבקש עיכב את ההליך ולא שיתף פעולה עם המומחה. זאת ועוד, נדחו גם טענות המבקש בדבר חריגת סמכותו הנטענת של המומחה והחזר דמי השכירות, שכן הבהרת המומחה התייחסה די הצורך לחששות אלה. גם שכר טרחת המומחה, שהיה ידוע לשני הצדדים, לא הצדיק כל שיפוי. השופטת דחתה גם את הבקשה לבטל את מינוי המומחה ולאפשר לצדדים להציג את עמדתם, שכן עניין זה כבר הוכרע בעבר, לרבות בהחלטת ערכאת הערעור. לבסוף, נדחתה גם בקשת רשות המענה לתגובה, שכן היא לא נענתה, והשופטת לא מצאה צורך ממשי בתשובה. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשיבים, ושני הצדדים נדרשו להגיש הודעה משותפת המפרטת את יתר הנושאים בתוך 14 יום.