המ"ש 10372-01-24

תקציר

המבקשת שילמה קנס בגין עבירת תנועה, אך בהמשך הגישה בקשה לביטול הקנס, בטענה שלא קיבלה את ההודעה על הקנס שלא באשמתה. לטענתה, כתובת הדואר הרשומה במשרד הפנים לא הייתה שלמה, מה שהוביל לאי מסירת ההודעה. עם זאת, בית המשפט קבע כי היא לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי אי קבלת ההודעה אינה בשליטתה. עוד טען המבקש כי נגרם עיוות דין משום שהעבירה בוצעה על ידי נהג אחר ברכב וכי מצלמות המהירות א/3 המשמשות לאכיפת החוק אינן אמינות. בית המשפט דחה טענות אלה בקובעו כי ההגנה על נהג אחר המשתמש ברכב היא טענה שכיחה, שאם תתקבל, תפגע ביעילות הליכי התעבורה. זאת ועוד, המבקשת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה בדבר מהימנות מצלמות המהירות. גם הבקשה, שהוגשה שנתיים לאחר תשלום הקנס, נקבעה ככזו שהתעכבה קשות ללא הסבר מספק, מה שמצדיק עוד יותר את דחיית בקשתה. בהתבסס על נקודות אלה, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה, לאשר את הקנס ולאשר את עקרון סופיות הדיונים.