דב"ע נז/3 - 8

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור על שיעור הקנס שהוטל על קיבוץ כמעסיק בגין הפרות מרובות של תקנות הבטיחות בעבודה. הקיבוץ לא דיווח למפקח העבודה הראשי על תאונה שאירעה בשטחו, ובמהלך הביקורת התגלו מספר הפרות בטיחות, בהן שימוש לא בטיחותי בטרקטורים ואחסון לא נכון של אריזות חומרי הדברה. בית המשפט קמא הטיל על הקיבוץ קנס נמוך, בהתחשב בהיעדר הרשעות קודמות ובהסברים שניתנו. עם זאת, המדינה ערערה וטענה כי סכום הקנס הנמוך מתעלם מכוונתו של המחוקק העומד מאחורי תקנות הבטיחות. בית הדין הארצי לעבודה הסכים והדגיש את חשיבות הבטיחות במקומות העבודה ואת הצורך בהרתעה. בית הדין הדגיש כי תכליתה של חקיקת הבטיחות היא למנוע תאונות עבודה ולהגן על חיי העובדים. בהתחשב בפסקי דין קודמים ובחומרת ההפרות, שכללו פוטנציאל לפגיעה בעובדים, קבע בית הדין כי הקנס שהוטל היה נמוך באופן בלתי סביר. היא קבעה כי יש לקבוע קנס בשיעור שהופך את העבירות לבלתי כדאיות כלכלית, בהתחשב הן בחומרת העבירה והן בהיעדר הרשעות קודמות. לכן, בית הדין הארצי לעבודה הגדיל את הקנס ל-20,000 שקל, במטרה להעביר מסר חזק יותר לגבי הצורך להקפיד על תקנות הבטיחות.