ת"א 220202/02

תקציר

פסק הדין, שהתקבל לאחר בחינה מדוקדקת של הטיעונים והעדויות שהציגו הצדדים, מחזק את ההחלטה הקודמת שהתקבלה ב-7 במרץ 2016. תיק זה נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לביצוע פרויקט שימור, לרבות התקנת מעלית, בבניין הממוקם ברחוב יהודה הלוי 123 בתל אביב. המחלוקת העיקרית נוגעת לתוואי פיר המעלית, כאשר צד אחד מתעקש שהוא יעבור בשטחם. השופטת מפרטת בהרחבה את ההיסטוריה הארוכה של התיק, שראשיתה בדיונים הראשונים בין בעלי הדירות בנוגע לפירוק השיתוף, שהתרחשו שנים לפני הגשת התביעה. המבקש, שהוא אחד מבעלי הדירות, היה מעורב בהליכים קודמים אלה ואף עיין בתיק הבניין באופן אישי. השופטת מדגישה כי טענות המבקש חסרות שחר, במיוחד בנוגע לחוסר ההתחשבות הנטענת של עיריית תל אביב באפשרות למעלית חיצונית. עוד צוין כי חתנו של המבקש הציע תכנית חלופית, המכונה "הצעתו של עוזי", אשר תעביר את פיר המעלית אך תגרום להפרעה גדולה עוד יותר לדירות שנפגעו. השופט מציין התרשמות חזקה ממעורבותו הפעילה של המבקש ומודעותו לתהליך כולו, לרבות פגישות עם כונסי נכסים, למרות טענותיו ההפוכות. ניסיונו של המבקש לבטל את הסכם המכר או להעתיק את פיר המעלית לדירתו של דייר אחר, תוך גרימת נזק רב יותר, נתפס כניסיון להעדיף את האינטרסים שלו מבלי להתחשב בנזק שהדבר יגרום לאחרים. השופטת מדגישה כי ההסכם, לרבות תוואי המעלית, הושג לאחר משא ומתן ממושך ובהסכמת המבקש. יתר על כן, השופט מציין כי יחידת הדיור של המבקשת, המושכרת כדירת מגורים, רשומה באופן רשמי כמחסן, דבר המשפיע על הפיצוי המקבל המבקש. כל הפסד כספי הנובע מהבנייה המתוכננת יטופל באמצעות פיצוי כספי, מה שהופך את דרישות המבקש לשינויים או ביטולים לבלתי סבירות. השופטת מתייחסת גם לטענות המבקש בדבר עיכובים בפרויקט, וקובעת כי אלה לא נבעו מרשלנות מצד המשיבים אלא הושפעו ממורכבויות שונות ומהתערבויותיו של המבקש עצמו. לסיכום, השופטת קובעת כי מתווה המשיבים להצבת המעלית, העובר ביחידת המבקש, הוא הפתרון המתאים והמוסכם ביותר. הבקשה לשינוי החלטה זו נדחית, והמבקש חויב בהוצאות המשיבים 7 ו-8 בסך כולל של 15,000 ₪. פסק דין זה, כמו קודמו, ניתן בהיעדרם של הצדדים ומביא סופיות למחלוקת ארוכת שנים, ומעודד את כל הצדדים המעורבים לדבוק בתנאים המוסכמים לפרויקט השימור.