בר"ע 48732-08-23

תקציר

בית הדין החליט לדחות את ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין פגיעה בעבודה שנגרמה לו ביום 22.11.2020 – האירוע השני. היקף הערר הוגבל לאירוע שני זה, והחלטותיה הקודמות של הוועדה בנוגע לאירוע הראשון לא נבדקו. המבקש טען כי הוועדה שגתה בקביעותיה בתחום בריאות הנפש, אך השופט מצא כי החלטת הוועדה הייתה סבירה ומנומקת היטב, בהתבסס על מסמכים רפואיים שנבדקו. המבקש טען כי הוועדה הייתה צריכה לכלול מומחה פסיכיאטרי, אך השופט ציין את השתתפותו של מומחה כזה בישיבות הבאות של הוועדה. השופט גם אישר את דחיית חוות הדעת של היועץ בנושא בריאות הנפש על ידי הוועדה, ולא מצא פגם משפטי בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה. באשר לתחום הראומטולוגי, קבלת חוות הדעת של הוועדה את חוות הדעת של היועץ הראומטולוגי – שאבחן את הפונה עם לונג קוביד ולא עם פיברומיאלגיה – הייתה מנומקת ומבוססת. לוועדה הייתה גישה למסמכים הרפואיים ולבדיקות של המבקש, שתמכו בחוות דעתו של היועץ. השופט הדגיש כי לוועדה שיקול דעת לאמץ או לדחות המלצות. טענות המבקש בדבר התעלמות מתיעוד רפואי בתחום הנוירולוגי והאורתופדי נדחו אף הן, שכן הוועדה אכן שקלה את הראיות הרלוונטיות, לרבות בדיקות EMG. השופט אישר כי החלטת הוועדה בעניין הנכות האורתופדית התבססה על ממצאי הבדיקה הקלינית של המבקש. ככלל, השופט לא מצא טעויות משפטיות או חוסר סבירות בהחלטת הוועדה ולכן דחה את טענות המבקש, תוך שהוא דוחה את הערעור מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם בכתב.