ת"א 35473-06-11

תקציר

התובע, עורך דין עצמאי, נפצע קשה בתאונת דרכים והגיש תביעה לפיצויים לנתבע, מבטחת הרכב שלו, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. הנתבע הודה בחבות, והותיר את סכום הנזק לקביעה. הסוגיות העיקריות שעמדו בפני בית המשפט היו היקף הליקויים התפקודיים של התובע וגובה הנזקים. בית המשפט הורה לפרסם את פסק הדין מבלי לזהות את התובע, לאור בקשתו להגן על פרטיותו ופוטנציאל השתכרותו בעתיד. בית המשפט קבע את הליקוי התפקודי של התובע בשיעור של 40%, הנמוך משיעור הנכות הרפואית שלו. ליקוי זה יוחס לנכות אורתופדית ופסיכיאטרית כתוצאה מהתאונה. בית המשפט פסק לתובע 300,000 ש"ח בגין הפסדי שכר בעבר, שחושבו על בסיס משכורת חודשית של 12,500 ש"ח, בהתחשב בהכנסתו העולה טרם התאונה. בגין הפסדי שכר עתידיים נפסקו לתובע 1,120,000 ש"ח, על בסיס שכר חודשי של 9,600 ש"ח ושיעור ליקוי תפקודי של 40% עד גיל 70. כמו כן נפסקו לתובע 111,000 ש"ח בגין כאב וסבל, 100,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד בגין עזרה מאחרים, 40,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד ו-30,000 ש"ח בגין הוצאות נסיעה וניידות בעבר ובעתיד. בנוסף, בית המשפט פסק לו 20,000 ש"ח בגין הגדלת דמי הביטוח העתידיים כתוצאה מהתאונה. סך כל הנזקים חושבו בסך 1,721,000 ש"ח, מהם נוכו קצבאות המוסד לביטוח לאומי ותשלומים קודמים מהנתבע, כך שנפסקו סופית 134,974 ש"ח.