LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"א 2995/16

החלטה עליון

📋
מספר הליך2995/16
📂
סוג הליךרע"א
📅
תאריך14 בספטמבר 2016
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםפלוני נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות
👨‍⚖️
שופטיםצ' זילברטל

תקציר

ניתוח עקרונות משפטיים וחידושים: - הגבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי": בית המשפט מפנה לעיקרון שנקבע ברע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצה אור, לפיו רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית מהותית מעבר לאינטרסים המיידיים של הצדדים. הדבר מדגיש את הריסון השיפוטי ואת מתן העדיפות למקרים בעלי השלכות משפטיות רחבות יותר, תוך הדגשת חידוש פרוצדורלי המצמצם את הערעור למקרים בעלי פריפריה משפטית משמעותית ולא למחלוקות עובדתיות גרידא. - שיקול דעת שיפוטי בזיהוי שאלות משפטיות: בית המשפט מדגיש כי זיהוי ומסגור של שאלות משפטיות הם מרכזיים לקבילות פרוצדורלית. שיקול דעתו לדחות בקשה ללא תשובה מדגיש את תפקידו של בית המשפט בסינון תיקים על סמך קיומן או היעדרן של סוגיות משפטיות מהותיות, ומחזק את היעילות הפרוצדורלית והכלכלה השיפוטית. - אחריות להסכמה מדעת: עיקרון משפטי מרכזי שנוסח הוא שהמטפל העיקרי או המפנה, בהתחשב בהבנתם המקיפה את מצבו הרפואי הכולל של המטופל, נושא באחריות העיקרית להבטחת הסכמה מדעת, כולל הסבר האבחנה, הבדיקות החלופיות והסיכונים הנלווים. הבהרה זו מתארת את היקף האחריות וקובעת את חלוקת התפקידים בין מבצע הבדיקה לבין הרופא המטפל, תוך התאמה לתפיסות הקיימות כי הסכמה מדעת היא תהליך הכולל מקורות מתאימים המבוססים על תפקידו ומומחיותו של המטפל. - היקף ההסבר להסכמה מדעת: בית המשפט קובע כי מסירת מידע על סיכונים על ההליך עצמו מהווה רק חלק מתהליך ההסכמה מדעת. הדבר מחזק את העיקרון המשפטי לפיו הסכמה מדעת כוללת היבטים שונים, לרבות אפשרויות אבחון וטיפול, ובכך מדגישה גישה כוללת ולא התמקדות צרה בסיכונים פרוצדורליים בלבד. - היתכנות אחריות המטפל: הדיון מכיר בקושי המעשי להטיל על כל הקלינאים אחריות שווה להשגת הסכמה מדעת מקיפה, במיוחד בהתחשב ברמות הכשרה שונות ומעורבות בטיפול. הבנה ניואנסית זו מציגה נקודת מבט חדשנית על הקצאת אחריות המבוססת על הקשר, מומחיות ומעורבות, תוך הימנעות מהתחייבויות רחבות מדי שעלולות לפגוע בפרקטיקה הקלינית. - סופיות עובדתית ופרוצדורלית: בית המשפט מאשר את הממצאים העובדתיים של בתי משפט קודמים - שהמבקש היה מודע לסיכונים והסכים לבדיקה - ובכך מייתר את הצורך בחקירה משפטית נוספת. זה מדגים את עקרון הסופיות בהחלטות של ערכאות נמוכות יותר, מניעת משפטים חוזרים מיותרים בהיעדר שאלות משפטיות חדשות, תוך שמירה על עקביות פרוצדורלית. חידושים משפטיים: - החלת מגבלות פרוצדורליות על ביקורת ערעור על סמך משמעות השאלה המשפטית מדגימה חידוד מתמשך של מערכת הערעור, ומקדמת כלכלה שיפוטית. - החלוקה המפורשת של אחריות ההסכמה מדעת המבוססת על תפקידי מטפל בודדים מצביעה על גישה אדפטיבית ורגישה למקרה, המשקפת חדשנות משפטית המותאמת למציאות הרפואית המעשית. - הכרה בקשיים בהטלת חובות הסכמה מדעת אחידות על פני תפקידים קליניים מגוונים מסמלת מעבר למסגרת משפטית מציאותית ומודעת יותר להקשר לזכויות המטופל וחובות הרופא. בסך הכל, ניתוח זה מדגיש את הדגש של בית המשפט על בהירות פרוצדורלית, תיחום אחריות בהסכמה מדעת וריסון שיפוטי, התורם להבנה ניואנסית של עקרונות משפטיים סביב בדיקות רפואיות ואוטונומיה של המטופל.

חקיקה מקושרת

חוק זכויות החולה

רע"א 2995/16 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, עליון (14.9.2016)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית