רע"פ 2694/19

תקציר

במקרה הנדון, נדחתה בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. המקרה הראשון עסק בעבירות על חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, סוגיה משמעותית בישראל, שזוהתה כבעיה מתמשכת החותרת תחת שלטון החוק. למרות צעדי חקיקה, כמו התיקון לחוק התכנון והבנייה מ-2017, הבנייה הבלתי חוקית נמשכת. תיקון זה נועד להגביר את כלי האכיפה למאבק יעיל בבנייה בלתי חוקית, ולהכניס הוראות כמו סעיף 254ט. סעיף זה מפרט את ההליכים לבקשת עיכוב ביצוע צווים שיפוטיים או מנהליים בנוגע לבנייה בלתי חוקית, וקובע כי ניתן לערער על החלטות כאלה רק אם שופט של ערכאת ערעור נתן רשות. בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה פסק תחילה על עיכוב ביצוע, ולאחר מכן הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. כאשר הוגש ערעור נוסף, הוא נדחה משום שלפי סעיף 254ט, ערעור נוסף טעון אישור בית משפט, ובקשות כאלה אינן עוברות אוטומטית לערכאות גבוהות יותר. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה בנימוק שלא הייתה כל דרך משפטית נוספת במסגרת החקיקה שהותווה. החלטה זו מדגישה את הפרוטוקולים הנוקשים המסדירים עררים הנוגעים לדיני התכנון והבנייה, ומחזקת את הדגש על הקפדה פרוצדורלית על צמצום פעולות בנייה בלתי מורשות.