ע"ע 646/09

תקציר

בית המשפט בחן את הערעור והחליט לדחותו, תוך שהוא מאשר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בפסק הדין מוסבר כי טענת המערערת כי היא עובדת ולא קבלן עצמאי לא נתמכת. היא הדגישה כי סטטוס תעסוקתי אינו מוגדר רק על ידי תוויות או הסכמים, אלא נקבע על ידי מהות יחסי העבודה. בית המשפט השתמש ב"מבחן המעורב", ובראשו מבחן האינטגרציה, הבוחן האם העובד הוא חלק מהמערכת הארגונית הרגילה או משמש כגורם חיצוני. בית המשפט מצא כי המערערת שכרה, פיקחה ושילמה לעובדים, לרבות בני משפחה, תוך הפגנת פעילות עסקית עצמאית. שעות עבודתו של המערער היו גמישות, והוא נעדר פיקוח מצד הנהלת החברה, דבר שסתר את טענת המערער בדבר היותו עובד. בנוסף, ציין בית המשפט את היעדרותה העקבית של המערערת מתלונות על קיפוח זכויות סוציאליות במשך 16 שנים, והעלה טענות אלה רק כאשר הוצעו שינויים בחוזים. בית המשפט הגיע למסקנה כי המערערת היא בעלת עסק הנהנה מיעילות תפעולית ולא החברה, דבר המצביע על כך שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד. הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.