ע"א 4051/15

תקציר

הערעור והערעור שכנגד נובעים מפסק דין של בית המשפט המחוזי שבו היו מעורבות שתי חברות, טבע ופרונוירון, בקשר חוזי לפיתוח תרופות. טבע טענה כי שגה בית המשפט המחוזי בפרשנות ההסכם, ובפרט בביטוי "ניסוי מתוכנן היטב". עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי, שהעדיף פרשנות מרחיבה יותר לאור עקרון תום הלב וחזקת התוצאה הסבירה. טבע ערערה גם על ממצאי בית המשפט המחוזי בנוגע לניהול ניסוי קליני, וטענה כי הוא אינו מוצדק בהתחשב בנסיבות. בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי התבססו על ראיות ועדויות רבות, והוא לא ראה עילה להתערב. בנוסף, דחה בית המשפט את ההצדקות של טבע לניהול הניסוי במתכונת שנבחרה, לרבות ההסתמכות על אישורי הגופים הרגולטוריים ומשמעותו של ניסוי קליני אחר. המסמכים והעדויות שהוצגו תמכו במסקנתו של בית המשפט המחוזי כי טבע הייתה מודעת לאתגרים ובחרה בדרך שתוארה כפתרון "קל". כמו כן, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטות בית המשפט המחוזי בנוגע למינון התרופה ומתן התרופה ולביטול ההסכם, שלטענת טבע נועד להפעיל עליהם לחץ. לבסוף, גם הערעור הנגדי בעניין ההוצאות שנפסקו לפרוניורון נדחה, שכן ערכאת הערעור בדרך כלל אינה מתערבת בהחלטות מסוג זה של בית המשפט המחוזי. השופט א' פוגלמן והשופט נ' סולברג הסכימו עם פסק הדין. לפיכך, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו, וטבע חויבה לשלם לפרוניורון הוצאות בסך 50,000 ₪.