ע"א 1280/08

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור בשל מספר גורמים. ראשית, המערערת התמהמהה בהעלאת טענת פסלות, המנוגדת לכללי הטענה מיד עם היוודע לה עליהן. הנימוקים שניתנו לבקשה המאוחרת אינם מספיקים כדי להצדיק פער זה. שנית, בקשת הפסילה והערעור עצמו נובעים מחוסר שביעות רצונו של המערער מהתנהלות בית המשפט ומההחלטות האחרונות, לרבות אלה הנוגעות למשמורת ולמוסדות החינוך בעקבות המעבר. עם זאת, יש להעלות התנגדויות כאלה בהליכי ערעור רגילים ולא בהליכי פסילה. החלטות בית המשפט, נכונות או שגויות, אינן מקימות בסיס לפסילה ואינן מעוררות חשש ממשי למשוא פנים. זאת ועוד, טענות המערער בדבר התבטאויות לא מילוליות והערות סרקסטיות שהשמיע השופט במהלך הדיון אינן נתמכות בפרוטוקול הדיון, ועל כן אינן יכולות להיחשב כעילה לפסילה. האחריות לניהול המשפט מוטלת על בית המשפט, והערותיו הן חלק מחובתו לנהל את התיק ביעילות. במקרה זה, אין בסיס לטעון כי דעתו של בית המשפט הייתה מוטה, ולכן אין הצדקה לפסול את השופט. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.